top of page

LOVE

the

JUICE

"אני חושש להמליץ על ההצגה הזאת"

מיכאל הנדלזלץ, הארץ

מופע פרפורמנס סאטירי התוקף את האתוס הציוני ואת העיסוק הבלתי פוסק של ישראל בדימוי שלה בעיני שאר העולם. ברונז מקצין עד גרוטסקה את ההתגנדרות בקטנות ואת היוהרה הטבועות בלאומנות הישראלית, ובאמצעות גלונים של הומור שחור מפנה את הפטריוטיות כנגד עצמה.הוא מציג עצמו כאדם שעבר מהפך אישי נדיר: בעבר היה שמאלן וליברל, אך יום אחד, בעת משגל בפרדס עם בן-זוגו הפלסטיני, תפוז נפל לו על הראש ומאז נהיה ימני לאומני. מאז ועד עתה, כל  רצונו הוא להוציא את גדולת הארץ בתוכה ומחוצה לה. ברונז מתפלש כפשוטו בסמלים שיווקיים מוכרים עד אימה (תפוזים, בוץ מים המלח, דגלונים קטנים) עד שאלה נהפכים לעיני הקהל ללכלוך וטינופת. המופע כולו מביע מיאוס קיצוני ממופע העצמיות שישראל מריצה מאז קומה. הקהל עובר חוויה אישית מטלטלת ונדרש להשתתף במופע כהזדמנות נואשת להתגונן מהאשמה שברונז מטיל עליו, אך מרומה מראש בשלל מניפולציות. בסוף המופע, בן דמותו של ברונז עושה ניסיון אותנטי לברוח מעצמו ומהארץ: הוא רץ החוצה לכביש, בולם מכוניות בגופו ומנסה לתפוס טרמפ לנמל התעופה.

מן העיתונות:

ביקורת של מיכאל הנדלזלץ בהארץ

ביקורת של צבי גורן באתר הבמה

כתבה של יאיר אשכנזי בהארץ

כתבה של בן בירון במאקו

טור דעה של רוני ניניו בהארץ

טור דעה של שני ליטמן בהארץ

כתבה ב NRG

מאת: אריאל ברונז

מוסיקה: יוני טל

bottom of page